פסק-דין בתיק ב"ל 49433-05-10

רקע

1.         התובע הגיש תביעה להכיר בו כאסיר ציון על פי חוק התגמולים לאסירי ציון ובני משפחותיהם, התשנ"ב - 1992 (להלן: "החוק") ולשלם לו גמלה עקב כך.

2.         התובע הוכר על ידי הנתבע 2 (להלן: "ועדת הרשות") כ"אסיר ציון על תנאי" על פי סעיף 1 (ב) לחוק בעקבות החלטת ועדת הערר לאסירי ציון מיום 9/2/09.

3.         עניינו של התובע הועבר למוסד לביטוח לאומי לקביעת דרגת נכותו. ועדה רפואית לעררים קבעה את נכותו הצמיתה של התובע בשיעור 10%. בעקבות מעמדו שנקבע על ידי הרשות , קבע המוסד לביטוח לאומי כי התובע אינו זכאי לקבלת גמלה חודשית בהתאם לחוק, בשל העובדה כי דרגת נכותו פחותה מ-25%.

המסגרת הנורמטיבית 

4.         תחילה נפרט ההוראות הרלוונטיות לעניינינו.

5.         סעיף 1 (א) לחוק מגדיר מי זכאי להיות מוכר כאסיר ציון: 

            "אסיר ציון" -  כל אחד מאלה

"(1)      מי שהיה במאסר או שהיה ששה חדשים לפחות במעצר או בהגליה בגלל פעילותו הציונית בארץ שבה פעילות זאת היתה אסורה, והכל אם הוא אזרח ישראלי מכוח שבות ותושב ישראל;

(2)        מי שהיה במאסר או ששה חדשים לפחות במעצר או בהגליה בארץ אויב בגלל יהדותו או בגלל יחסי האיבה של אותה ארץ כלפי ישראל, והכל אם הוא אזרח ישראלי מכוח שבות ותושב ישראל;

(3)        מי שנמצא במאסר, במעצר או בהגליה בשל סיבה מהסיבות האמורות בפסקאות (1) ו- (2), או שהוא נאסר, נעצר או הוגלה כאמור ונעלמו עקבותיו וחלפו ששה חודשים מיום מעצרו, והכל אם חוק השבות, תש"י-1950, היה חל עליו;

(4)        ...

6.         סעיף 1(ב) קובע כי: מי שנעשה לנכה בשל היותו במעצר או בהגליה בגלל סיבה מהסיבות המפורטות בפסקאות (1) ו-(2) שבהגדרת "אסיר ציון" ודרגת נכותו אינה פחותה מ-25%, יוכר כאסיר ציון לפי אחת הפסקאות האמורות אף אם היה במעצר או בהגליה תקופה קצרה מששה חודשים.

סעיף 2 לחוק קובע כי הרשות המוסמכת להכיר באדם כאסיר ציון, הינה הרשות לאסירי ציון כדלקמן:

"(א) השר לקליטת העליה, בהתייעצות עם השר, ימנה רשות, שבסמכותה להכיר באדם כאסיר ציון או כהרוג מלכות (להלן- הכרה); הודעה על הרכב הרשות ומענה תפורסם ברשומות".

סעיף 4 (א)לחוק קובע כי אדם הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרשות רשאי לערור עליה תוך 90 ימים מהמועד שנמסרה לו הודעה על כך.

סעיף 4 (ב)  לחוק קובע כי ועדת הערר תורכב משלושה:

"(ב) ועדת הערר תהיה של שלושה:

            (1)        מי שכשיר להיות שופט בית משפט מחוזי - יושב ראש;